חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' קן דרור

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 5,276 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התובעת היא פרטנר תקשורת בע"מ, ואילו הנתבע הוא מר יגאל בנימין קן-דרור. התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 0152728333), עת הוגשה לביצוע תביעת התובעת נגד הנתבע.

הנתבע הגיש התנגדות, ובהסכמה ניתנה רשות להתגונן; תצהירי עדות ראשית הוגשו, והיום התקיים דיון ההוכחות, שנקטע באיבו שעה שבנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, על הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול, ועל סיכום טענות קצר. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו), ומוטב מאוחר משלעולם לא.

אין חולק, כי הנתבע רכש מהתובעת 3 קווי טלפון נייד ו-3 מכשירים: טלפון, מודם ונווט. אין חולק כי בשלב מסוים החליט הנתבע לנייד את קו הטלפון ששימש את מכשיר הטלפון לחברה מתחרה, וביקש מהתובעת להפיק לו חשבון סופי לתשלום (אין חולק, כי עד אז שילם את כל חשבונותיו). אין חולק, כי מעולם לא הופק חשבון סופי שכזה, וכל שהופקו היו חשבוניות שוטפות, שכללו את גמר החשבון בעבור הטלפון הנייד וחיובים שוטפים בעבור המכשירים האחרים והקווים ששימשו אותם, עד שהנתבע נותק סופית משירותי התובעת, כעבור מספר חודשים, וקיבל דרישה סופית לתשלום. אין חולק, כי הנתבע פנה לתובעת מספר פעמים בדרישה לקבלת החשבון הסופי, שיכלול הסבר מדויק על בסיס מה מחושבות הדרישות השונות שקיבל, וכי הוא סרב לקבל הסברים טלפוניים. אין חולק, כי הנתבע היה אמור לשלם את יתרת מחיר המכשירים שרכש, וכן סכומים נוספים הנוגעים לדמי יציאה מתכנית וכיו"ב, אך בפועל לא שילם דבר.

המחלוקת חגה סביב נושא התנהלות התובעת כלפי הנתבע, ומידת "תרומתה" לאי-התשלום.

הנתבע טוען, כי מעולם לא קיבל עותק מההסכם עליו חתם. הנתבע סבור, כי דרישתו מהתובעת הגיונית וסבירה, וסירובה למלא אחר דרישה זו הציבה אותו במצב בו אין הוא יודע מהו הסכום הנכון לתשלום, ואין הוא יכול לבדוק אם דרישות התובעת ממנו מעוגנות במוסכם. הנתבע סבור, בהקשר זה, כי החשבונות שמפיקה התובעת ברורים רק ליודעי ח"ן, וכי אדם מן היישוב אינו יכול לדלות מהם את המידע הנחוץ לשם ביצוע התשלום הנכון. הנתבע סבור, שהתובעת הזדרזה לפתוח בהליכים משפטיים עוד במהלך שלבי הבירור הלגיטימיים מצדו, ובכך אילצה אותו לשכור שירותי עו"ד, על העלות הכרוכה בכך.

מנגד, התובעת טוענת, כי חשבונותיה ברורים לכל מעיין המוכן להקדיש דקות ספורות להבנת הכתוב; כי נסיונותיה להסביר לנתבע בטלפון את תוכן החשבוניות הכתובות שנשלחו אליו מיצו את מחויבותה בעניין זה, אלא נפלו על אזנים ערלות של לקוח שגמר אומר בליבו לא לשלם; וכי לא נפל פגם בהחלטתה להגיש תביעה בעניין החוב שאינו משולם. התובעת גם פרטה בתצהיר העדות הראשית מטעמה, בפירוט רב, את מרכיבי החוב ואופן חישובם, ואף טענה, כי מאחר שכל הנתונים מופיעים בהסכם, יכול היה הנתבע לדעת כמה הוא חייב אף בלא לבדוק את החשבוניות; אולם יש לציין, כי לא מצאתי בטיעוניה התייחסות לטענת הנתבע כי לא קיבל את ההסכם מלכתחילה.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 4,150 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יתווסף עליו סך נוסף של 900 ש"ח, כהוצאות משפט, והסך הכולל יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 0152728333 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: